הרעיון הבסיסי ב- Web Services הוא לשנות את המוקד מאתרי אינטרנט פרטניים או התקנים המחוברים לאינטרנט, אל מערכות של מחשבים, התקנים ושירותים הפועלים יחדיו כדי לספק פתרונות מקיפים ועשירים יותר.
השינוי באינטרנט יהיה בכך שנתונים שמוצגים כיום HTML יהפכו למידע עשיר בר-תכנות בשפת XML. השימוש בשפת XML יאפשר לאתרי אינטרנט שונים לתקשר ביניהם ולהפיץ ביניהם מידע אשר יועבר להתקנים חכמים. דבר זה יאפשר למשתמש (בין אם הוא לקוח ביתי,עסק קטן או חברת ענק) להשתמש באותם יישומים ולקבל מידע אחיד ע"ג מגוון התקנים – טלפון סלולארי, טלוויזיה, מחשב כף יד, מחשב שטוח או המחשב האישי, באופן מיידי ובכל זמן.
במקביל, מפתחי היישומים ידרשו לכתוב את היישום פעם אחת בלבד והוא יוכל לרוץ על כל הפלטפורמות.
אתרי אינטרנט תוכננו בבסיסם לשתף מידע ולאפשר אינטראקציה בין אדם לארגון כמו לדוגמא אתר חדשות שמאפשר לראות את כותרות היום. זוהי דוגמא להחלפת מידע – אתה מבצע בקשה ומקבל את הנתונים. במהלך השנים ראינו אתרים שמסוגלים לבצע רמה גבוהה יותר של אינטראקציה כמו אתרי קניות או אתרים להחלפת מניות.
Web Service זה סוג של אתר אינטרנט שמנסה לא לערב את המימד האנושי. אם, לדוגמא, ארגון מסוים משתמש במידע של אתר שמציג את סטאטוס המניות בבורסה. במקום לגלוש לדף מסוים ולחפש מחיר של מניה, קטע של תוכנית תעשה את זה בשבילך.
הבעיה כיום היא שאינטרנט מפורש ע"י בני-אדם, זאת אומרת, שלתוכנה קשה להבין את המידע בדפי האינטרנט. זה די טריוויאלי לכתוב תוכנית שמורידה דף אינטרנט לזיכרון המחשב, ואם ידוע על דף שמדווח על הסטאטוס של המניות, יהיה קל לקלוט נתונים אלו. אבל המידע הוא לא בצורה ברורה למחשב, כי אם, לדוגמא, יהיה שינוי בפורמט של הדף הרצוי, התוכנה שקולטת את המידע תתקע. לכן צריך אתר אינטרנט שיתוכנן במיוחד בשביל לספק מידע בצורה מתאימה לתוכנית. לדוגמא, אתר יכול להחליט שהוא יספק סטאטוס מניות בצורת דף אינטרנט עם טקסט פשוט, וכך במקום לחפש אחר תווית HTML שאומרות לדפדפן איך להציג את סטאטוס המניות בצורה נוחה לקריאה ולדפדוף, התוכנה תוכל לקרוא בפשטות את המידע הזה.
היתרון של ארכיטקטורת ה - Web Services, הוא שהיא מאפשרת לתוכנות שנכתבו בשפות שונות ועל פלטפורמות שונות, לתקשר אחת עם השנייה בצורה סטנדרטית ופשוטה ע"י שימוש ב - XML לקידוד הנתונים וב - HTTP כפרוטוקול להעברת המידע.
ניתן לדמות Web Service לקופסה שחורה, שתוכנת "לקוח" יכולה להשתמש בה שוב ושוב מבלי לדאוג איך השרות מיושם. תוכנת ה"לקוח" במקרה זה, יכולה להיות תוכנת "חלונות" או תוכנת שרת שמריצה שירותי אינטרנט כגון: ASP, APPLET שרץ על דפדפן UNIX וכדומה.
הייעוד של Web Service הוא לספק ממשק לקריאה לפרוצדורות מרוחקות (RPC-Remote Procedure Call) עבור תוכנות "לקוח" שיקראו לפונקציות מחלקה, שנמצאות בצד השרת. הרעיון הוא, שעל מנת ליצור Web Service, יוצרים בצד השרת פונקציות מחלקה עם פרמטרי קלט/פלט סטנדרטיים ומציינים אותם כניתנות לתפוצה באינטרנט. Web Services נועדו לחשוף פונקציונאליות של השרת לתוכנות אחרות, כאשר פונקציונאליות זו נחשפת ללקוחות בצורת מסר או הודעה שה -Web Service מקבל כקלט.
כל עוד שלתוכנת הלקוח יש תמיכה בפרוטוקול SOAP (Simple Object Access Protocol), היא יכולה לקרוא ל-Web Service מרוחק ולקבל את המידע הדרוש. ל - SOAP חלק חשוב בתהליך, מפני שהוא הפרוטוקול שאחראי לנתב את מסרי ה - RPC מהלקוח לשרת ולהחזיר את התשובה לאפליקציה של הלקוח.
SOAP מבוסס על XML והוא יחסית פשוט ליישום.
Web Services מספקים מכניזם כדי לתעד את המסר שה - Web Service מקבל ומייצר, במטרה לספק למפתחים דרך נוחה לתקשר עם
ה - Web Services. התיעוד מסופק כמסמך XML שנקרא מסמך WSDL (Web Services Description Language).
בנוסף קיים ממשק UDDI שמספק מדריך ל- WebServices מבוססי XML, ועל ידי כך מאפשר לאתר עסקים המציעים את השירותים הללו. UDDI הוא תהליך המתנהל כעת בפורום המונה יותר מ - 200 ארגונים
המאמר לקוח מאתר: סדנת איתן